2 דקות קריאה

בזמן שהטילים עפו מעל הראש והלב רעד,
כשהילדים נשארו בלי שגרה ובלי מסגרת ברורה,
אני נצלתי את הקטע וקפצתי לזומים.

הצטרפתי לעשרות בתי ספר בכל הארץ
הגרעין התורני, חב"ד, דתי לאומי, וגם כאלה שלא שומרים מצוות (בינתיים 😉)
כולם רצו רגע של אור, יצירה וחיוך ונתתי את כולי.

זו הייתה תקופה מטורפת אבל מלאה בעשייה, משמעות וחיבור.
כי אין כמו לנצל משברים לצמיחה.
וכל אחד יכול! 💪 

אז הנה הצצונת קטנטונת למה שהלך שם בזומים... (בסוף ממתינה לכם תובנה)

ואתם?
איך אתם מנצלים משברים?
ספרו לי בתגובות.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.